מיסוי קריפטו - מדריך מפורט ואינפורמטיבי

המטבעות הווירטואליים, הידועים גם כמטבעות קריפטו, הפכו בשנים האחרונות לנושא חם בעולם הכלכלה והפיננסים. מטבעות אלו מהווים נכס דיגיטלי מבוזר אשר משתמש בטכנולוגיית בלוקצ'יין לשמירה על אבטחת העסקאות ולמניעת כפילויות. ככל שהמטבעות הווירטואליים הפכו פופולריים יותר, כך גבר הצורך ברגולציה ובמיסוי עליהם. במדריך זה נציג את עקרונות המיסוי על מטבעות קריפטו בישראל ובמדינות נוספות, וננסה להבהיר את השלכות המיסוי עבור המשתמשים.

מיסוי קריפטו בישראל

הגדרת מטבע וירטואלי כנכס

מטבע וירטואלי מוגדר כנכס לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א-1961. לכן, כל רווח ממימושו חייב במס רווחי הון, ובמקרים מסוימים במס הכנסה אם מדובר בהכנסה מעסק. הגדרה זו מתייחסת לכל סוגי המטבעות הווירטואליים, כולל ביטקוין, איתריום, ועוד רבים אחרים.

מיסוי רווחי הון

רווחי הון ממימוש מטבעות וירטואליים חייבים במס בשיעור של 25% לאדם פרטי. במידה ומדובר בחברה, שיעור המס הוא בהתאם למס החברות העומד כיום על 23%. הרווח מחושב כהפרש בין מחיר הרכישה למחיר המכירה של המטבע, לאחר ניכוי הוצאות הקשורות לרכישה ולמכירה.

מיסוי הכנסה מעסק

במידה והפעילות במטבעות וירטואליים נחשבת לעסק, הרווחים חייבים במס הכנסה בהתאם לשיעורי המס השולי של הסוחר, שיכולים להגיע עד 50%. ההגדרה אם הפעילות נחשבת לעסק תלויה במספר קריטריונים כגון תדירות הפעולות, היקף הפעילות, השכלולים הנדרשים ועוד. כל מקרה ייבחן לגופו.

הוראת שעה לקבלת כספי מיסים

רשות המסים בישראל פרסמה נוהל הוראת שעה המאפשר לנישומים לשלם את המס המגיע ממימוש מטבעות וירטואליים. הנוהל נועד להתמודד עם הקשיים שמציבה מערכת הבנקאות בישראל בקליטת כספים שמקורם במטבעות וירטואליים, בעיקר בשל החשש מהלבנת הון. הוראת השעה קובעת תהליך עבודה ובדיקות הנדרשות לצורך קבלת וגביית כספי המיסים לחשבון הבנק של רשות המסים המתנהל בבנק ישראל.

הליך הדיווח

על הנישום להגיש טופס דיווח ייעודי (טופס 909), שבו יפרט את פעילותו במטבעות וירטואליים, כולל סכום העלות והתמורה ממימוש מטבעות וירטואליים, הכנסתו החייבת והמס המגיע. כמו כן, יש לצרף אסמכתאות לגבי מקור הכספים, נתיב תנועות המטבעות וחשבונות הבנק המעורבים. בנוסף, הנישום נדרש לספק אישור מבנק מסחרי בישראל על סירובו לקבל את כספי המסים שנובעים מרווח ממימוש מטבעות וירטואליים. להוראות הביצוע

מיסוי קריפטו בעולם

שוויץ

שוויץ, המכונה לעיתים "אומת הקריפטו", היא מוקד אטרקטיבי לפרויקטי בלוקצ'יין. רשויות המס של שוויץ פרסמו הנחיות לגבי מיסוי מטבעות ופרויקטים בקריפטו, הכוללות מיסוי על אסימוני חוב, אסימונים מגובים בנכס, ואסימוני שירותים ומוצרים. ההנחיות כוללות גם הערות בנוגע לטיפול המס בעסקאות נפוצות, כולל הנפקות ראשוניות, רווחים והפסדים ממסחר, תגמולים ופעילות שיווקית לקידום הקריפטו, הכנסות ממכרייה או הימורים, וכן תגמול עובדים באמצעות אסימונים.

OECD

ה-OECD פרסם מסגרת לדיווח על נכסי קריפטו המורכבת משלושה שלבים: כללים ופרשנות שניתן להטמיע בחוק המקומי לצורך איסוף מידע ממתווכי הקריפטו, מסגרת חילופי מידע אוטומטיים בנוגע למידע שנאסף, ופתרונות טכניים לתמיכה בחילופי מידע. מסגרת זו נועדה להבטיח פיקוח ובקרה על עסקאות בנכסי קריפטו ולמנוע פעילות בלתי חוקית כמו הלבנת הון והעלמת מס.

לסיכום

המיסוי על מטבעות קריפטו הפך לחלק בלתי נפרד מכלכלה הגלובלית. בישראל, המטבעות הווירטואליים נחשבים לנכס, ורווחים ממימושם חייבים במס רווחי הון או במס הכנסה אם מדובר בעסק. רשות המסים בישראל הציבה נוהל מיוחד לטיפול בכספי מיסים ממטבעות וירטואליים, הכולל בדיקות מקיפות למניעת הלבנת הון. בעולם, מדינות כמו שוויץ וניו זילנד מתקדמות בהנחיות ובחקיקה המותאמת לשימוש במטבעות קריפטו, בעוד ה-OECD מציע מסגרת גלובלית לדיווח ופיקוח על עסקאות קריפטו.

במידה ואתם מחזיקים במטבעות וירטואליים או עוסקים במסחר בהם, חשוב להכיר את החקיקה המקומית והבינלאומית ולוודא עמידה בכל הדרישות החוקיות. אי ציות לחוקי המיסוי יכול להוביל לקנסות ובעיות משפטיות. מומלץ להתייעץ עם רואה חשבון או מומחה מיסוי כדי להבטיח שאתם פועלים בהתאם לחוק.